“קומפוסט העמקים”

מתקן הקומפוסט האזורי – “קומפוסט העמקים”.

המתקן הוקם ב- 2006 במסגרת הרפורמה הסביבתית בענף החלב בו חויבו הרפתנים לטפל בפרש באמצעות מתקן קצה. 

הבעלים של קומפוסט העמקים: “קומפוסט עמק יזרעאל” (12 קיבוצים/רפתות משותפות)  ו-” אל”צ” אגודה לציוד חקלאי בע”מ, ביחד מחזיקים השותפים בחלקים שווים ב”קומפוסט העמקים”. 

האתר הוקם בשנת 2005 סמוך לקיבוץ עין חרוד איחוד. הטיפול בזבל נעשה בשיטת הקומפוסטציה בערמות פתוחות על משטח אספלט וברכה לקליטת תשטיפים באופן שלא ייצר מטרדים סביבתיים. 

המתקן נבנה לאחר סקר מקיף ורחב שנעשה בארבע המועצות האזוריות.  הסקר כלל:  אומדן לכמויות זבל בע”ח, סקר שטחים, סקר ריחות, וסקר מרחקי הובלה. הוצגו ונבחנו חלופות אפשריות לפתרון קצה אזורי. נבחנו שלוש חלופות טכנולוגיות אפשריות לפתרון הקצה: קומפוסטציה , ביוגז, ו .VIRO-N לבסוף הוחלט על מתקן הקומפוסט, מהסיבות: טכנולוגיה פשוטה, ידועה ומוכחת דורות רבים, זולה יחסית בהקמה ובתפעול. בטכנולוגיה ניתן לטפל בסוגים שונים של זבלים אורגניים. תוכנן לאורך זמן לשכפל את האתר, בשלבים ותחת ניהול אחיד ושימוש משותף בכלים.

במיתקן ניתן לעבד כ- 100,000 מ”ק פרש בשנה. מתאים להכיל כ- 10 רפתות שיתופיות. הנחת העבודה הייתה כי הרפתנים זקוקים למתקן קצה ואדמת העמק זקוקה לחומר האורגני כדי לשמור על הפוריות. 

לצערנו כל הנחות העבודה לא עמדו במבחן המציאות והזמן. המתקן מתמודד עם קשיים רבים מיום הקמתו למרות שכל הרשויות נתנו הסכמתן וברכתן באין ספור דיונים והחלטות מקדמיות:

• משרד החקלאות לא העביר את מלוא הסיוע שהובטח. 
• דרישת כספיות של רמ”י.
• דרישות משתנות של המשרד להגנת הסביבה.
• פיזור שוטף של זבל ישירות מהרפת בשטחים.
• קושי כלכלי לקיים את האתר על בסיס טיפול בפרש בעלי חיים בלבד (על פי ההסכם עם בעל הקרקע, קיבוץ עין חרוד איחוד). 

כל השנים עסקנו ועדיין עושים מאמץ לשנות את הפעילות בניסיון להתמודד עם החסרונות המובנים: השקעה גבוהה, לוגיסטיקה, רגולציה הנאכפת באופן לא אחיד,  מחיר הקומפוסט האורגני שהולך ויורד כתוצאה מכניסת חלופות לחומר אורגני לחקלאות (בוצת מט”ש)  קומפוסט מפסולת עירונית ועוד.